מאמרים אחרונים

פרשת “מטות”

בין נדרים לחינוך רגשי

אורי סובוביץ’

שעת רצון

לעיתים מתעורר בנו רצון עמוק לקבל על עצמנו משהו חדש, התחייבות למשהו חיובי שמעבר למידותינו הנוכחיות. איזו שעת רצון, ברק רוחני, הארה, הגורמת לנו לרצות להתחיל משהו חדש, לשנות דפוס התנהגות ישן או סתם להתחיל לעשות דברים בצורה נכונה יותר. לא מדובר בתהליך שׂכלי מבורר שהביא לנקודה הזו, אלא רגש מתפרץ שנובע ממקום עמוק עוד יותר בתוכנו.

מה עושים עם הרצון הזה וכיצד מונעים מהרגע הזה לחמוק מאיתנו בטרם עת? האם צריך לנצל את הרגע ואת הרגש המתפרץ כדי להתחייב למשהו חדש שאנחנו מרגישים שיצמיח אותנו למקום גדול יותר? או שמא מדובר בהתרגשות חולפת שהתמסרות אליה רק תוליד אכזבה נוספת?

דווקא בנדר

פרשת מטות פותחת בסוגיית הנדרים: “וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה’. אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה’ אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה” (במדבר ל, ב-ג). אדם הנודר לבצע דבר מה או הנשבע להימנע מדבר אחר, חייב לעמוד בדיבורו. רש”י שם מפרש את המילים “לא יחל דברו”: “לא יחלל דברו, לא יעשה דבריו חולין”. את הדיבור אסור לחלל, יש לעמוד מאחורי המילים הנאמרות ולתת להן את הכבוד המגיע להן על ידי קיומן. המילים יוצרות מציאות בעולם, ומשנאמרו – מערכות יחסים בין אנשים ואפילו בין אדם לעצמו משתנות ללא היכר. מכאן שיש לשקול מילים הן מצד תוכנן והן מצד סגנונן. בהלכות תשובה הרמב”ם פסק כי כשאדם מתוודה על חטאיו, אף שעושה זאת בינו לבין עצמו, עליו להתוודות בקול רם, לחתוך את המילים בשפתיו ולא להשאירן רק כמחשבות המתרוצצות בראשו. הסיבה לכך היא שחיתוך המילים יוצר מציאות ממשית, הרעיון התקדם ממחשבה חולפת בראשו של ההוגה למציאות שכבר יש לה ביטוי מילולי. מובן אפוא מדוע רש”י מפרש שאסור לחלל את המילים, שכן יש להן משמעות מקודשת.

תכלית הנדר

שלמה המלך אמר בחכמתו כי “טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם” (קהלת ה, ד). אם כן, מדוע לנדור, להתחייב בקול רם למשהו כשיש סיכון שלא נוכל לעמוד בכך? הרב קוק הסביר כי כשהאדם זוכה להתרוממות נפש רגעית, עליו לחבק רגש זה, להתחייב אליו ולקבע אותו בחייו באמצעות הנדר, כך שיישאר מחויב גם כאשר רגשי הרוממות יחלפו.

כך כתב הרב קוק (פנקסי הראי”ה א, קע):

זמני ההתרוממות של הנפש אינם תמידיים, והם דומים ללהט החרב המתהפכת… על כן ראוי שבעת היותם ישאירו אחריהם רושם לזמן הבא אחר כך. וזהו יסוד הנדרים בכללם, הטובים שבהם, להמשיך כח הקיום המעשי באורח הקבוע של החיים.

עם זאת, הסביר הרב קוק, ייתכן שהאדם קיבל על עצמו התחייבות, נדר, שיש בהם צד דמיוני, זר, שלא באמת מתאים לו. לחלופין, ייתכן שהנדר מתאים לו מצד שאיפותיו, אך ההתחייבות גדולה מדי על מידותיו הנוכחיות, ולכן התורה נתנה מקום להתרת הנדר:

אמנם עם ההתרוממות, יוכל לפעמים להיות נלווה איזה יסוד זר, דמיוני, והחיים עצמם מבררים את ערך הסייג שבו. על כן, צריך מקום להתרת נדרים על פי חכם. אמנם, לפעמים התכונה שממנה הנדר נובע היא טובה ולא דמיונית, אבל אין החיים יכולים להתמיד במעלה זאת, מפני שפלותם. על שני אלה הסוגים יתחלקו ההתרות (של הנדר)..”

השלכות אי כיבוד הרגש                

בגמרא במסכת שבת (לב, ב) הובאה דעה קשה להבנה: “רבי אומר, בעוון נדרים בנים מתים כשהם קטנים”. לכאורה, בשל אי עמידה בנדר האדם נענש במות בניו. הרב קוק, כהרגלו, הסביר את הדברים מצד פנימיותם, והוסיף נופך עמוק יותר, וגם רלוונטי לחיינו אנו, בכל הנוגע לחינוך ילדים. לדבריו, ילד קטן אינו זקוק לחינוך המבוסס על הסבר שכלי, קר ויבש של מה נכון ורצוי לעשות וכיצד אסור להתנהג. הילד זקוק לחוויה חינוכית רגשית, חמה ואוהבת, שבה ירגיש את נעימות המידות הטובות. לא הטפות מוסר או הרצאות מלומדות יבנו את אישיות הילד ה”רך”, אלא טיפוח רגשותיו להתפעל מכל דבר טוב, ערכי וקדוש ולהסתייג רגשית מכל דבר שלילי. כשהבסיס הרגשי יהיה מוצק ובריא, ניתן יהיה בגיל מאוחר יותר לבנות על גבי זה קומה עמוקה יותר של הבנה שכלית. אולם בשלב הילדות עיקר החינוך ובניין נפשו של הילד תלויים ביציקת יסודות רגשיים בריאים “שמעמידים יסוד לכל אושר החיים”.

וכך כתב הרב קוק:

יסוד החינוך הטוב הוא לבסס יפה את הרגש הטבעי לטובה, לצדק לקדושה ולמישרים, באופן שכשיגדיל האדם כבר ימצא דרך החיים מוכנת לפניו, ואיננו צריך כי אם להוסיף לקח ושכל טוב, לעלות מעלה מעלה. על כן ראשית חטאת החינוך היא אם לא ישכיל האדם את גודל הערך של הרגש הטוב, עד שיחפש בכל דבר למצא רק את הצד המושכל לבדו ע”פ השכל הקר, באין גחלת של חום אש קודש בתוך הלב להרגיש את החיים ואת הנועם שיש באור ה’ במדות טובות ובכל קדושתה של תורה ושל עבודת ה’ הטהורה והברה. הדרכה כזאת משחתת היא את כל נפש, כי לא בריאה שכלית מופשטת הוא האדם, עד שיספיק השכל הקר והיבש לבדו להשלימו, כי אם הוא מורכב מכחות שכליים וכחות הרגשיים שהם צריכים להיות משולבים יחד לטובה… והנה כמה שהוקרת הרגש הוא ענין מתמיד שפועל תמיד את השפעתו גם על הגדולים, הוא דבר מובן. אמנם לאין קץ ואין תכלית, הוא פועל על החינוך של הקטנים. כל הבנין של הנפש בתחילת גידולה תלוי רק לפי ההצלחה של השרשת הרגשות הטבעיים, שהם נמזגים בעצם הנפש ומעמידים יסוד לכל אושר החיים…

בהמשך הפִסקה הרב קוק מסביר את הקשר הלא טריוויאלי שבין קיום הנדרים לחינוך ילדים. הכרת האדם ברגשותיו המעוררים אותו לנדור מבלי לשפוט, לבקר ולחנוק את אותן הרגשות רק משום שלא נבעו מבירור שכלי עמוק, מעידה על כך שהאדם מכבד ומוקיר את רגשותיו. אדם שמכבד את רגשותיו שלו ידע לתת מקום ותשומת לב גם לרגשות של ילדיו. הוא יבין שגם אם שכלו והבנתו של הילד לא מפותח, בשלב הילדות תשומת הלב של ההורה צריכה להיות מופנית בעיקר לבניית רגשי הילד מבלי התפלפלויות שכליות מיותרות שעשויות אף להזיק לו. אדם שלא מכבד את רגשי לבבו שהולידו את הנדר, עלול לחנוק את רגשות ילדיו, ובכך לכאורה “להמיתם”. ילד קטן זקוק בעיקר למזון רגשי של חום ואהבה, ולא להרצאות שכליות מלומדות קרות ויבשות שעלולות “לכבות” את האור הפנימי שבו ואת שמחת חייו, ובכך לכאורה להמיתו.

לסיכום

התורה מלמדת עד כמה המילים היוצאות מהפה צריכות להיות בעלות משמעות בשל המציאות שהן יוצרות. קל וחומר כשמדובר בנדר שעניינו להוקיר ולקבע רגש של התעוררות נפשית לקבל על עצמנו הרגל חדש, פעולה חיובית או כל דבר טוב אחר.

כאנשים מבוגרים אנו שואפים לתת לשכל להוביל את חיינו ואף את רגשותינו לבל יסחפו אותנו למחוזות שאינם רצויים. עם זאת, כשמתעוררת בנו התעוררות רגשית לעשיית טוב, עלינו לקבע אותה ולתת לה מקום, משום שיש בכוחה “להקפיץ” אותנו באחת, במקום לעבור תהליך שכלי מבוקר והדרגתי שיימשך זמן רב. רעיון הנדרים מהווה תזכורת לא רק כלפי עצמנו אלא גם בכל הנוגע לחינוך ילדינו. אף שלרוב השכל הוא שצריך להוביל את חיינו כדי לוודא שההתעוררות הרגשית מופנית לכיוון נכון ומוסרי, בכל הנוגע לחינוך ילדינו צריך להקדים ולתעדף את פיתוח רגשות הילד לטובה על פני העמק הבנתו השכלית. על החינוך להתמקד בהתלהבות והתפעלות רגשית מכל רעיון או מעשה טוב, ההסברים המלומדים כבר יגיעו בהמשך.

מתוך הספר “יש בתוכנו שמיים”. להזמנת הספר ליחצו כאן או סירקו את הבר-קוד

נשמע מעניין?

הרשמו ונחזור אליכם בהקדם